החלטה בתיק ת"א 1585-08

לפני בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט (להלן: " הפקודה").

רקע כללי ותמצית מהלך האירועים עד כה -

1.      בין הצדדים קיימת מחלוקת בכל הנוגע להקמת גדר סביב בריכת שחייה שהוקמה בחצר ביתו של המשיב, מר מאיר פיסו (להלן: " פיסו").

2.      המבקש, מר עופר אריאלי (להלן: " אריאלי"), שכנו של פיסו, התנגד לבניית הבריכה.

3.      התנגדותו התבררה בפני הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ולאחר מכן בפני ועדת הערר המחוזית. אין מקום, במסגרת החלטה זו, לפרט את מכלול ההליכים בפני הועדות, ובתמצית אומר רק כי ההחלטה האחרונה של ועדת הערר (להלן: " ועדת הערר") כללה הוראה לפיה על פיסו להקים גדר סביב הבריכה, וקבעה כמה תנאים לגבי מיקומה, טיבה וגודלה של אותה גדר (להלן: " הגדר").

4.      פיסו ביקש לחלוק על החלטת ועדת הערר והגיש עתירה מינהלית כנגד אותה החלטה.

5.      במקביל, התחילו ההליכים בתיק זה בכל הנוגע לדרישתו של אריאלי לקבל פיצוי בגין המפגעים הכרוכים בהפעלת הבריכה ללא הגדר.

6.      בשלב מסוים הגיעו הצדדים להסכמה לפיה אם וככל שתידחה העתירה המינהלית - יקים פיסו יקים את הגדר כמצוות וועדת הערר או בהתאם להוראות בהמ"ש בעתירה המינהלית. מכח הסכמה זו ניתן בתיק זה פסק דין חלקי לגבי הקמת הגדר (להלן: " פסק הדין החלקי").

7.      ביום 2/8/2010 נדחתה העתירה המינהלית, אך פיסו לא מיהר להקים את הגדר, בטענה שלא הוסכם במפורש על מועד ההקמה.

8.      או אז ניתנה שוב החלטה מטעמי, הקוצבת את המועדים להקמת הגדר - ולפי החלטה זו היה צריך להקים אותה עד יום 25/11/10.

9.      כחודש לאחר מכן, הגיש אריאלי את הבקשה הראשונה למתן צו לפי הפקודה וטען כי הגדר לא הוקמה בהתאם להוראות ועדת הערר ופסק הדין החלקי. בתצהיר התשובה טען פיסו כי הוא הקים גדר כנדרש אך הגדר נסדקה עקב הסופה שהיתה בחודש דצמבר 2010 ולכן, מטעמי בטיחות, הוא פירק אותה.

10.  במועד שבו היתה אמורה להתברר הבקשה הראשונה, לא התייצב אריאלי לדיון מחמת העובדה ששני הצדדים ניהלו משא ומתן בנוגע למחלוקות - והבקשה למתן הצו נמחקה.

11.  לאחר מכן, והיות והגדר הראשונה שפורקה לא הוקמה מחדש, הוגשה הבקשה השניה בהתאם לפקודה. זו הבקשה הנוכחית - נשוא ההחלטה דלהלן.

עמדות הצדדים בבקשה דנן -

12.  עתה מתברר כי שוב הוקמה על ידי פיסו גדר, העשויה לוחות של עץ וביניהם חומר מבודד במיקום וגובה מסויימים.

13.  אריאלי טוען כי גדר שכזו אינה עומדת בתנאים שקבעה ועדת הערר, ובמיוחד מפנה לשני היבטים - ראשית, הוא טוען שהגדר אינה עומדת בהוראות התב"ע בכל הנוגע למשקל הסגולי שלה שחייב להיות לפחות 80 ק"ג/למ"ר. שנית, הוא טוען שהגדר אינה במימדים שקבעה ועדת הערר, שכן היא היתה חייבת להיות רחבה יותר מהגדר שהוקמה ועליה היה להגיע עד מרחק של מטר מאחד הקירות.

14.  פיסו טוען מנגד שהגדר שהוא הקים עונה על הדרישות שקבעה ועדת הערר ובתמיכה צירף חוות דעת של מומחה מטעמו - מר אלעד משיח.

15.  אריאלי ביקש להכין חוו"ד נגדית לקראת הדיון שקבעתי לדון בבקשה, אך פיסו לא איפשר לו ולמומחה מטעמו להיכנס לחצריו ולבדוק את הגדר. בלית ברירה, הגיש אריאלי חוות דעת של מומחה מטעמו - מר עדי אליהו, אשר מבוססת על התרשמותו של המומחה ממבט עיניו, כאשר הוא עומד בחצר ביתו של אריאלי וצופה אל עבר הגדר שבשטח של פיסו, אך ללא שהוא בדק אותה מקרוב.

דיון והכרעה -